מעשים לא טהורים : אמדו מיו

תקציר:
״היינו שנינו כאחד, נתונים בכפה של אהבתנו זה לזה: זו שלי, היתה זועמת, מודעת לעצמה, לא טהורה; ואילו אהבתו, אף שהיתה טהורה שבטהורות, לא היתה פחות ייחודית.״ מעשים לא טהורים ואמדו מיו מציגים תיאור עדין ויפהפה של שנות נעוריו של פזוליני במחוז פריולי הכפרי, שם בילה את שנות המלחמה. מעשים לא טהורים הוא סיפור על מפגשי קיץ, כמעט שערורייתיים, של בילויים בחופי הים ובמסיבות ריקודים ועל אהבה בלתי ממומשת, כזו שמענה את הנפש פנימה. אמדו מיו, מספר את סיפורו של מורה צעיר, הלוא הוא פזוליני, הנקרע בין משיכה מינית כפייתית לצעירי האזור לבין ייעודו להנחיל לילדים בכפרו את האהבה לשירה. כך כתב פזוליני בהקדמה לספר: ״אני חש צורך לומר לקורא דבר־מה לפני שיתחיל בקריאת הספר. אך מה אומר לו? כתיבת מילות ההקדמה המועטות הללו יצרה אצלי מבוכה גדולה מאי פעם. הסתכנתי מאוד כשכתבתי את "מעשים לא טהורים" ואת "אמדו מיו". לבסוף אני מבקש מהקורא שלא יגרום לי להתרסק אם יחשוב שסיפוריי אינם מוצלחים. גם במקרה זה השאלה היא אם דרושה כאן כנות או צביעות: אם מחיי־שלי אספתי את החומרים לספר הזה, אזי משמעות הדבר שלא פחדתי לעשות זאת...החיים, החיוורים הרבה יותר מסיפור הם גם הרבה יותר צבעוניים ממנו. לרשותנו עומד תמיד גילוי של זהירות קיצונית שבולם אותנו על סִפה של הרפתקה קיצונית.״ נובלות אלה מייצגות את כתיבתו של פייר פאולו פזוליני כיוצר צעיר בתחילת דרכו. כתיבה בסגנון ניאו-ריאליסטי, לעיתים על גבול הנאיבי, אך בעיקר זו כתיבה כנה וטהורה בישירותה, שנובעת ממעיין רגשי-אישי, ובזה קסמו הגדול של הטקסט. -- מהכריכה האחורית.

עותקים