דודי בן-עמי

דוֹדי בן עמי

 דודי בן-עמי נולד ב-1939 בתל-אביב. היה חבר קיבוץ עין-גב ודייג בכנרת. שרת בצבא כנח"לאי, צנחן, סייר וקצין איתור נעדרים. מראשוני המתיישבים בגולן, מדריך בחברה להגנת הטבע, ממקימי בית-ספר שדה 'גולן', ערך סקרים פרהיסטוריים וגילה אתרים בהם נערכו חפירות ארכיאולוגיות חשובות. תלמיד באוניברסיטה העברית בירושלים שלא לתואר. למד ולימד טכנולוגיה פריהיסטורית, התמחה במיוחד בסיתות כלי צור כמדריך, כסתת יוצר וכעמית מחקר. אוספים מעבודותיו באבן מוצגים בכמה מוזיאונים ואוניברסיטאות מהחשובים בעולם. בן-עמי הוא תושב קצרין, נשוי לרחל שנולדה בברזיל, אב לשלושה וסב לעשרה נכדים. הוא גם חבר מערכת פעיל של כתב העת המקוון "עיין ערך שירה".


שירים 

קובץ שירים זה, המכונה "נתזים" הוכן לאחר שיצא לאור ספרי:

"אבן ואהבות אחרות", 2010, בהוצאת "גוונים".

זהו רק חלק מהשירים שאני מקווה להוציא לאור בדפוס.

כמו כן, יש בידי גם קובץ סיפורים קצרים ומחזמר בחריזה.

 


דמעות

יוֹתֵר שֶׁאֲנִי מַזְקִין אֲנִי דּוֹמֵעַ בְּנָקֵל

עַכְשָׁו פָּשׁוּט יוֹתֵר לְהִתְרַגֵּשׁ

תּוֹחֶלֶת הַחַיִּים נֶאֱסֶפֶת אֶל תּוֹחֶלֶת זִכְרוֹנוֹת דּוֹהִים

 

דּוֹר גְּאֻלָּה

אַחֲרוֹן לְמַעְגְּלֵי הַזֶּמֶר שֶׁל הַמְּדוּרוֹת הָהֵן

וְעוֹד אֶחָד, וְעוֹד אֶחָד

בְּלִי: "הִנֵּה מָה טוֹב וּמָה נָעִים"

נוֹשְׁרִים אֶל הַשּׁוֹתְקִים, לְהִצְטָרֵף לִרְשִׁימַת הַחֶסֶר

 

הָאֵשׁ עוֹלָה וְהַדְּמָעוֹת ...

נוּ טוֹב – זֶה הֶעָשָׁן הַמַּר בִּלְבַד

רַק הֶעָשָׁן

... וַאֲהוּבוֹת שֶׁהִזְדַּקְּנוּ

 

כמעט

מַה שֶׁפְּלֵיטַת גַּלֵּי הַיָּם צוֹבֶרֶת
עַל הַחוֹל
צָרִיךְ לִהְיוֹת רַק קַל מִמַּיִם
כָּבֵד מִדַּחַף הַנְּסִיקָה
לַכּוֹכָבִים.

יֵשׁ חוֹף בַּנְּעוּרִים
גַּלִּים אוֹסְפִים בּוֹ נֶצַח
שָׁם אַתְּ בּוֹרַחַת


אֲנִי כִּמְעַט מַשִּׂיג אוֹתָךְ
תָּמִיד כִּמְעַט
וְאַתְּ

 


מה שלא אלמד

לִקְרֹא דְּבָרַיִךְ, מְשׁוֹרֶרֶת.

פֶּתַח הַקְדָּמָה,

כְּנִיסָה פְּרִיכָה לְנָשִׁיּוּת.

 

אֲנִי –

דִּבּוּר, סִמּוּן לִקְרַאת, לִקְרֹא, לִרְצוֹת,

לְהִקָּרַע –

מַלְכוּת הַשָּׁוְא שֶׁל הַמַּבִּיט בָּאֳנִיּוֹת חוֹלְפוֹת.

 

הֵנַחְתְּ נָתִיב בְּאוֹתִיּוֹת,

בְּהַשְׁעָרוֹת.    לֹא!

אִי-אֶפְשָׁר לִכְאֹב צִירִים מִדִּמְיוֹנוֹת

אֵינֶנִּי הֵרָיוֹן

רַק בֵּן וְאָב

זֶה צִיר שׁוֹנֶה –

כּוֹלֵל פְּרָקִים שֶׁל חֶסֶד.

 

הָיְתָה לִי אִמָּא – כָּאן כְּוִיָּה –

הַנָּשִׁיּוּת נִדְמֵית לִי מַכְפֵּלַת כְּאֵב,

חֶרְדַת אָסוֹן

וְאֶצְבָּעוֹת נוֹשְׁקוֹת מִתּוֹךְ הַדָּם הָרָץ –

הֵיכָן שֶׁמַּלְאָכִים כּוֹשְׁלִים.

 

כִּי כֵן,

אֲפִלּוּ אֶלֶף עֲזָאזֵל

וְלֹא אֶלְמַד.


שיר שבת על חוף

גְּבָעוֹת כֻּרְכָּר וּבֹשֶׂם קוֹרָנִית

חֲבַצָּלוֹת וְנֵר-הַלַּיְלָה נִדְלְקוּ

שַׁבָּת

עַל הַשְּׁבִילִים בַּחוֹל

שׁוּב מְחִיאוֹת גַּלִּים

עָנוּ לְצֶבַע הַשְּׁקִיעָה

 

כָּל הַסִּירוֹת מִתְנַדְנְדוֹת לְאַט

קְשׁוּרוֹת בַּחֲבָלִים, לְלֹא מָשׁוֹט

שַׁבָּת

צוֹעֶדֶת עַל הַחוֹל

בְּרֶטֶט אֲחִיזַת יָדֵךְ

הַכּוֹכָבִים רָקְדוּ אָחוֹר

הָיִינוּ כָּל-כָּךְ  צְעִירִים לְהִתְרַגֵּשׁ

דַּפֵּי יוֹמָן-הַגּוּף רַק אֶמֶש נִפְתְּחוּ

שַׁבָּת

כֵּהֶה הָאֹפֶק, רַךְ הַחוֹל

כִּמְעַט הִגַּעְתִּי אֶל חוֹפֵךְ

כְּרוּחַ עֶרֶב חֲגִיגִית

 


רשת דַּיִג

לאסתי

מְשׁוֹרְרוֹת בִּלְתִּי-תְּלוּיוֹת

מוֹשְׁכוֹת שִׁירִים, כְּמוֹ הָיוּ רֶשֶׁת לְדַיִג.

תָּמִיד חִבּוּר עֵינַיִם בִּקְשָׁרִים

לִלְכֹּד נוֹצֵץ מִתּוֹךְ רְחוֹב הַמַּיִם.

 

הִיא, הַכְלָלָה שֶׁל הַשְּׁקוּלָה וְהַחוֹלֶמֶת

מִלְּבַד כְּשֶׁהִיא נִקְרַעַת,

מִפְּנֵי שֶׁהִסְתַּבְּכָה בְּמַה שֶׁכְּבָר מֻכָּר

תָּקוּעַ וּמֵבִיךְ

בֵּין חוּט חַכָּה מֻתָּר לַקֶּשֶׁר הַקָּבוּעַ.

 

אַחֲרֵי הַכֹּל: מִבְנֶה הַגּוּף

צָרִיךְ לִהְיוֹת מַתְאִים לְהַמְרָאָה.

הַנִּסָּיוֹן הַמִּצְטַבֵּר לָדוּג בֵּין רִגּוּשִׁים

מַקְנֶה שְׁקִיפוּת לָעוֹר

וַחֲוָיוֹת שֶׁל חֹסֶר-אַחְרָיוּת.

 

כַּמָּה רָחוֹק תָּטוּס

וְגַם אִבְּדָה אֶת הַשָּׁעוֹן בְּדִיּוּק

בָּרֶגַע הַנָּכוֹן.

בַּיּוֹמָנִים כָּתוּב אֵיךְ זֶה לָשׁוּב הַבַּיְתָה

תָּמִיד הַבַּיְתָה – מַחְבִּיאָה

שְׁלַל צִפִּיּוֹת מְטֻפָּחוֹת.


בְּתוֹךְ הַהִתְגַּלּוּת

ל"מתנחלות ברשת" - אתר בנות יהודה, בנימין ושומרון.

בְּתוֹךְ הַהִתְגַּלּוּת הָאוֹר מַבְהִיר אֶת הַצְּלָלִים

רוּּחַ פּוֹרַעַת וִילוֹנוֹת

מַזְכֶּרֶת הִינוּמָה.

הַלּוּחַ מְזַמֵּן לַנָּשִׁיּוּת פִּרְקֵי מוֹעֵד וִיגִיעָה

פְּלִיאַת חֶמְדָּה לָרוּץ

נִכְסֶפֶת

אֶל מוֹלָד הַיְּרָחִים

לִמְנוֹת פְּלָחִים בַּזְּמַן, תָּמִיד עִם קֶשֶב

לִפְסִיעוֹת בַּחוּץ עַל הֶחָצָץ.

 

בְּתוֹךְ הַהִתְגַּלּוּת גַּם צֵל הוּא סֵדֶר לָאוֹרוֹת

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ מוֹר עוֹבֵר לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה

מָנוֹעַ, נֶשֶׁק, לְבִיבוֹת

נִטְפֵי סוֹד לְשִׁמּוּר רֹךְ כַּף הַיָּד

תָּבִיא מוּל הַנֵּרוֹת

לְהִתְבָּרֵךְ.

אֵיךְ מִתְחַלֵּף הַקּוֹל לְבוֹא הַחֹל

מֵהַבְדָּלָה לִצְלִיל אָטוּם

שֶׁל צְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת לָרֶכֶב הַמְּשֻׁמָּשׁ.

 

בְּתוֹךְ הַהִתְגַּלּוּת, אֶגְלֵי מָטָר אֶל הַגְּבָעוֹת

וְעַל הַגַּג עִם שִׁיר מַרְזֵב הַפַּח

בַּבַּיִת הַתִּינוֹק רָחוּץ

מִדְרוֹן קוֹצִים סַלְעִי וּמְפֻיָּח

הוֹרִיק בִּן-יוֹם.

בַּלַּיְלָה הַשּׁוֹמְרִים הוֹלְכִים לְאַט

– אִם הוּא שָׁקֵט.

 

בַּחֲדָרִים בְּחִירָה פְּרָטִית פְּזוּרָה

אֶל סִיּוּמוֹ שֶׁל יוֹם

אוּלַי תִּטֹּל סֵפֶר שִׁירָה וְסֵפֶל חַם

וְעוֹד תִּמְצָא בֵּית-מַעְיָן בְּתוֹךְ הַהִתְגַּלּוּת.


דלת פתוחה

אִם הַדֶּלֶת נִשְׁאֶרֶת פְּתוּחָה

חוּץ בִּלְתִּי מְעֻמְעָם מִתְפַּלֵּשׁ בַּסָּלוֹן וְנִתְלֶה עַל קִירוֹת

מֵצִיץ לַמְּקָרֵר, מַפְרִיעַ לְכָל הַדְּבָרִים.

 

תִּיפוּף כַּדּוּר-רֶגֶל עִקֵּשׁ לְיֶלֶד וְקִיר

– גָּמִישׁ עַל קָשֶׁה –

מִצְטַיֵּד בְּאָקוּסְטִיקַת פַּח שֶׁל חֲדַר מַדְרֵגוֹת, נִתְקַל בַּפָּתוּחַ

נִשְׁכַּב עַל צִבְעֵי הַשָּׁטִיחַ בְּכֶתֶם שֶׁל שֶׁמֶשׁ וּפְנַאי.

 

הֶחְבֵּאתִי צְפִירוֹת מְכוֹנִית בַּמְּגֵרוֹת

לָבַשְׁתִּי חֶלְקִית עַל עֵירֹם

פְּנוֹת-עֶרֶב – פִּנּוֹת לַקָּפֶה נִתְקָפוֹת סִלְסוּלֵי צִפִּיָּה לִצְעָדִים

בְּקַלּוּת.

 

זוֹ הִיא!

שַׂקִּיּוֹת צוֹעֲקוֹת בְּיָדֶיהָ וְתִיק מְכֻתָּף לָהּ – וָתִיק בָּרְחוֹבוֹת

רְצוּעָה שֶׁל בָּהִיר עַל שִׁזּוּף מְסַמֶּנֶת מָקוֹם שֶׁנִּשְׁמַר לָהּ נַפְשָׁהּ

חוּץ פָּנָה וְנִכְנַס, בָּא אַתָּה כָּרָגִיל.

 

כָּל הַיּוֹם יֵשׁ עָלֶיהָ תָּמִיד חִיצוֹנִי

לִפְנֵי שֶׁ-

יָדָהּ, סַף, יָדִית וְלִסְגֹּר.

הַבִּפְנִים שֶׁ- אִתָּהּ כְּבָר אַחֶרֶת.

מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת

הַחוּץ כְּבָר אוֹרֵב וּמַמְתִּין לְחֶשְׁבּוֹן תּוֹצָאוֹת

הֵיכָן שֶׁמְּנַקִּים סֻלְיוֹת מֵהַדֶּרֶךְ לַבַּיִת.


לא תחמוד

כָּתוּב כִּי: "לֹא תַחְמֹד".

אֲבָל מוּל בַּיִת רֵעִי הַטּוֹב שָׂדֶה נִפְלָא,

חֵן מַחֲמָדִּים פּוֹשֵׁט כְּשִׁיר לְבֵין שׁוּרוֹת כַּרְמוֹ

וּכְבָר מִזְּמַן חָמַדְתִּי אֶשְׁכּוֹלוֹת גַּפְנוֹ

וּבַקְבּוּקֵי הַיַּיִן הַכֵּהִים שֶׁבְּמַרְתֵּף.

 

עַל דֶּשֶׁא מְזַמֵּר שְׂרוּעָה חֶמְדַּת לִבִּי

וּמַחְשׂוֹפָהּ סוֹתֵר אַתְּ הַנִּסְתָּר.

אֲנִי חוֹמֵד מָה שֶׁשֶּׁלִּי אוֹ שֶׁל רֵעִי

אֵת שֶׁיֶּשְׁנוֹ וְיִהְיֶה

כְּשֶׁחֶמְדָּתִי צוֹחֶקֶת בְּקוֹל רָם

וּמַחְמַדֶּיהָ מֻפְרָטִים – מֵהַחִדֶּקֶל עַד הַפְּרָט.

 

אוּלַי לַחֲלוּפִין שָׁם יִכָּתֵב אִסּוּר שׁוֹנֶה:

שֶׁלֹּא לִגְדֹּעַ אִילָנוֹת, אוֹ

לֹא לָרוּץ רָחוֹק מִדַּי, אוֹ

לֹא לְהַאֲמִין לְפִרְסוֹמוֹת מִסְחָרִיּוֹת,

אֲבָל

אֵינִי יָכֹל שֶׁלֹּא לַחֲמֹד אֵת הַנֶּחְמָד.


שבבים

עיבוד של קטעי שיחות ברשת האינטרנט

1 –

נָא לִרְשֹׁם בַּיּוֹמָן שֶׁזֶּה רַע לְהַסְבִּיר אֶת תָּכְנוֹ שֶׁל הַזְּמַן הַפָּנוּי

בִּמְיֻחָד בִּשְׁאֵלוֹת הָרֵאָלִי–T.V וּקְנִיּוֹת.

מַדּוּעַ תָּמִיד חֲלוּדַת מִשְׁפָּחָה מִתְקַלֶּפֶת בְּרִיק?

 

2 –

תָּעִיתִי בְּשֶׁל נְקֻדַּת הַתַּצְפִּית הַנְּמוּכָה.

רָצִית כִּי אָגוּר לְרַגְלַיִךְ; קָשֶׁה לְטַפֵּס בִּשְׁבִילֵךְ בְּלִי קְרִיאַת קַוֵּי גֹּבַהּ.

 

3 -

יָם שֶׁל שֶׁמֶן-כָּתִית מַחְנִיק אֶת קַלּוּת דַּעְתֵּךְ, מְכַסֶּה רְכָסִים שֶׁל הֶרְגֵּל.

אֲפִלּוּ יִהְיוּ מִשְׁבָּרִים, הֵם אֵינָם נְסוֹגִים אַחֲרֵי הַמַּכָּה.

 

4 -

דַּרְכֵי גֵּיהִנֹּם רְצוּפוֹת בִּסְדָקִים וּבוֹרוֹת.

אַתְּ צְרִיכָה לְהָבִין שֶׁמִּחְזוּר בַּקְבּוּקֵי הַזְּכוּכִית לִכְבִישִׁים

מִתְכַּוֵּן לִגְשָׁמִים חֻמְצִיִּים – לֹא לְווֹדְקָה נוֹסֶפֶת.

 

5 -

שַׁדַּיִים מִשַּׁיִשׁ – סִידָן פַּחְמָתִי שֶׁעָבַר הַתְמָרָה – נִרְפִּים עִם שְׁנוֹת גֶּשֶׁם.  שִׂיחָה עַל פִּסּוּל מַבְטִיחָה יְכוֹלוֹת לְפִתּוּי,

דִּבּוּרֵךְ בָּא כְּדֵי לְהָאֵט.

 

6 -

שְׁכִיבָה בְּלִי תְּנוּעָה וּלְלֹא נְשִׁימָה הִיא מַצָּב גּוּפָנִי מְסֻיָּם הַכָּרוּךְ בְּרִקְבוֹן הָרְקָמוֹת הָרַכּוֹת; אַךְ הַמָּוֶת נוֹגֵעַ לְטֶבַע חֶרְדַת הַקִּיּוּם שֶׁל הַחַי

גַּם לְלֹא מוּדָעוּת לַמַּחְסוֹר בְּמֵידָע.

7 -

גַּם כַּיוֹם אֶפְשָׁרִי וְנָכוֹן לִתְקֹף כַּנְפֵי טְחָנוֹת סוֹבְבוֹת,

אֶלָּא: אֵין בַּסְּבִיבָה חֲנִיתוֹת לִמְכִירָה וְעִם נֶשֶׁק כָּבֵד לֹא מַרְשִׁים לִי.

הֵגַבְתִּי בַּ- Facebook.

8 -

הַמְּצִיאוּת סְבִיבִי סְבוּכָה בַּמַּעֲבָר לְדֵמוֹקְרַטְיָה מִיָּדִית.

לַמְּהִירוּת הַזּוֹ – כְּמוֹ בַּמִּטְבָּח – יֵשׁ טָעַם אִינְסְטֶנְט מְפֻקְפָּק,

אַךְ לְמִזְנוֹן הַכְּנֶסֶת אֵין חַיַּי מַדָּף הַתּוֹאֲמִים אֶת קֶצֶב הַחִמּוּשׁ הַמְּמֻחְשָׁב

שֶׁל הֶהָמוֹן.

 

 

וּבְכֵן, חֲתֹם.

קוֹל הַשּׁוֹפָר קוֹרֵא "וּנְתַנֶּה-תֹּקֶף" אֵל,

קְדֻשַּׁת הַיּוֹם נוֹפֶלֶת עַל כְּתֵפַי לִבְעֹר.

הַיֵּשׁ מַלְאָךְ נֶחְבָּא בִּי, שָׁר וּמִתְפַּלֵּל

אוֹ אֲבוֹתַי נוֹשְׁקִים-נוֹשְׁכִים תַּחַת הָעוֹר?

 

כִּי הַבָּשָׂר נִפְרַד, עַצְמוֹת אָדָם – אָבָק,

בְּהֵד דְּמָמָה יָבֵשׁ יְהִי הַסּוֹף נִגְזַר

וְאֵין מַלְאָךְ סוֹמֵךְ לָאִישׁ הַנֶּאֱבָק

כִּכְנַף פַּרְפַּר יִבְעַר לְאוֹר בָּרָק אַכְזָר.

 

כֵּיצַד וּמִי יִשְׁמַע תְּפִלַּת לֹא-מַאֲמִין?

הַיֵּשׁ בְּרִיק-יְקוּם גַּלֵּי-קוֹל-אֱמוּנָה?

כֵּיצַד בְּאֵין כְּבִידָה תִּשְׁקֹל, וּמָה זָמִין

לְאֵין-דִּין-וְדַיָּן בַּנֶּפֶשׁ הַמְּעֻנָּה?

 

וּבְכֵן חֲתֹם וּגְזֹר. יִהְיוּ מוֹתָר יָמַי

גְּזוּרִים אֶל הֶעָפָר בְּלִי מַלְאָכֵי כָּנָף.

לִבִּי כּוֹנֵס אָדָם, לֹא אֵל מֵעַל שָׁמַי,

בֵּין עֲנָנִים לָגוּר, אֱנוֹשׁ לֹא עוֹד יוּנַף.

 

קוֹל הַשּׁוֹפָר מַרְטִיט "וּנְתַנֶּה-תֹּקֶף" אֵל,

יוֹם זִכָּרוֹן שׁוֹקֵעַ עַל כְּתֵפַי לִבְעֹר.

כָּאן בַּחֻרְשָׁה אִילָן עוֹנֶה מוּלִי הַלֵּל

וְנַחַל בַּבַּזֶּלֶת שָׁר תְּפִלַּת אָפֹר.

 

בְּתוֹךְ מִנְיָן רֵעִים אֶקְרָא מִלּוֹת קַדִּישׁ,

עַל-פִּי-בּוֹר אַחֲרִית, קָהָל עוֹנֶה אָמֵן.

גַּם אִם לֹא תַּאֲמִין יִצְמַח פֻּרְקָן לְאִישׁ.

בְּבוֹא יוֹמִי לִשְׁתֹּק אֲנִי כָּךְ אֶטָּמֵן.


מלא רחמים

כֵּן. אֵל מָלֵא רַחֲמִים

וַעֲנָנִים גּוֹלְשִׁים מִצֶּלַע הַר הַמְּנוּחוֹת

עַכְשָׁו עָבַר אֵלִי

לֶאֱסֹף עַל כְּבִישׁ אֶת הַנּוֹתָר

הַמְּרֻסָּק בֵּין הַפַּחִים בְּשִׁכְרוֹנוֹ.

 

הַכְּתֹבֶת הַקְּבוּעָה כַּחֹק זָרָה לְמַנִּיחֵי זֵרִים

אָסוּר שֶׁרַחֲמֵי אֵל יִבְּלוּ כְּמוֹתָם,

כְּמו תַּם, כְּמוֹ הַנִּדְקָר לָמוּת לְפִי תֻּמּוֹ.

מוֹת הַפְּרִיחָה מוֹתִיר

מֶרְחַב צְמִיחָה ליִּסּוּרִים.

 

בְּרַחֲמִים אֵל מְלַקֵּט אֶל סִינָרוֹ

צְרוֹר יְלָדִים כְּאֶצְבָּעוֹת קְטוּעוֹת

עוֹשֶׂה לָהֶם זְרִיחָה עַל נְהָרוֹת

הַסּוֹבְבִים אֶת גַּן עֶדְנוֹ.

מַנִּיחַ יָד רַכָּה וּמְגַהֵץ

אֶת זוֹ שֶׁהִתְקַמְּטָה בַּמִּזְוָדָה בַּבֹּץ

מַשְׁאִיל לָהּ כַּף וּדְלִי לַחוֹף

מַקְשִׁיב לַבֶּכִי וּמַשְׁגִּיחַ

בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ שֶׁאֵין הוֹרִים.

 

הָאֵל מָלֵא בְּרַחֲמִים

עַל נְעָרוֹת נֶאֱנָסוֹת שֶׁנִּקְטְלוּ.

בַּחֶדֶר מֵאָחוֹר מוֹדֵד לָהֶן בְּגָדִים

בְּלִי לְהַבִּיט עַל עֶרְוָתָן

מַלְבִּישׁ בְּלֹבֶן אֱלֹהִי

נוֹתֵן מַסְרֵק, מַסְבִּיר לֹא לְפַחֵד מֵהַמַּרְאָה

מַדְלִיק שִׁדּוּר שֶׁל שֶׁקֶט

בְּלִי פִּרְסֹמֶת, כְּמוֹ לְמַלְאָכָיו

בְּלִי שְׁאֵלוֹת בְּטֶלֶפוֹן בָּהוּל.

 

אַחֲרֵי חֲצוֹת – שְׁעַת נְדוּדֵי שְׁנַת הַזְּקֵנִים –

בְּעוֹד יָמוּת הַמֵּת

חֶמְלָה נוֹשֶׁרֶת חֲדָשָׁה,

כְּגֶשֶׁם מְטַפְטֵף אֶל הַמַּרְזֵב

עוֹד אָהֲדָה בָּרוּחַ הַחוֹדֶרֶת לְסִדְקֵי שְׁכִינָה

בְּמִשְׁכָּנָהּ – בִּכְתֹבֶת חֲסוּיָה.

 

מָחָר עוֹד יוֹם חָדָשׁ וְרַחֲמָיו

כְּמוֹ חָתוּל נִדְרַס.

אין בית קפה למשוררים מתים

עם מותו של המשורר גיורא לשם

מְשׁוֹרְרִים אֵינָם מֵתִים בֶּאֱמֶת.

הֵם שְׁרִירִים וְקַיָּמִים בְּדִמּוּיִים

כִּבְנֵי-אָדָם בִּקְשִׁיחוּתָם הַצְּחִיחָה

"טרומפלדור, מורד הרחוב" מאת: גיורא לשם ז"ל

 

הִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ חֲשׁוּדָה עָלַי,

בִּלְתִּי קַיֶּמֶת אוֹ רַק נוֹחִיּוּת לָרֹאשׁ

עַל הַכָּרִית בָּחֹשֶׁךְ,

לִמְנֹעַ תַּבְהֵלָה שֶׁל חֲלוֹמוֹת רָעִים

וּנְדוּדֵי שֵׁנָה.

 

אִישׁ לֹא שָׁלַח דְּבַר-שִׁיר מֵהָעוֹלָם הַבָּא

מַשְׁמָע שֶׁאֵין;

אֵין בֵּית קָפֶה לִמְשׁוֹרֲרִים מֵתִים

וְאֵין מוֹזֵג לְמִי שֶׁאֵינוֹ שָׁב

שְׂפַת מַשְׁקָאוֹת קַלָּה

בְּכֹבֶד הַדְּמָמוֹת.

 

שׁוּם עֲצוּמָה לֹא נֶחְתְּמָה

בְּמַעֲלוֹת בֵּית-דִּין שֶׁל מַעְלָה

לְהִשָּׁלַח אֶל עֲצוּמֵי עֵינַיִם,

גַּם שֶׁדֶר מִשְּׂדֵרַת עֲצֵי הַדַּעַת

לֹא נִקְלַט בְּתֶדֶר הַנְּבוּאָה.

 

דְּבַר הַמְּשׁוֹרֵר נֶחְתָּם בְּבוֹא יוֹמוֹ

אַךְ מְחוֹגֵי הַשְּׁעוֹנִים יַמְשִׁיכוּ בְּחוּגָם

כְּבוּלִים עַל צִיר.

זֶה הוּא יִתְרוֹן הַשְּׁבִיל עַל הַפּוֹסֵעַ

וְהַנִּפְרָשׂ עַל הָרוֹקֶמֶת.

 

רַק שִׁיר עַרְבִית כְּמוֹ נוֹצַק אָרָד

בְּמֶלֶל נַעֲרָה אַחַת

כִּי בְּלֶכְתָּהּ

רָחֲשׁוּ שְׂפָתֶיהָ טוּר לְטוּר

אֶת שֶׁנִּצְרַף וְנֶעֱנַד עַל נֶצַח הַכְּתוּבִים.


 

על "שירים מחיים רבים"

הוא ספר אחרונֵי שיריו של פיצ'י: יהורם בן מאיר

 

נֵר זֶה

הַפּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ

אוֹרוֹ

מוֹסִיף וְגוֹבֵר

מְהַלֵּךְ עַל סִפּוֹ  בִּנְהָרָה

נֶאֱסַף אֶל סוֹפוֹ

וְנִגְרַע

בִּמְלוֹאוֹ

 

יְמֵי חוֹל וָיָם

הֶעֱרָה עִיר לְהַר

מִנְּעוּרָיו לִיעָרִים

 

חוּצוֹ הַנִּתָּךְ מְפַכֶּה

מַעְיָן

מְעֻיָּן אֶל פְּתִילוֹ

רָם נוּרוֹ הַבּוֹעֵר בִּבְשָׂרוֹ

מֵאִיר וְנוֹרָא

מִתְעַלֶּה

כֹּה יָשִׁיר

בְּשִׁירוֹ

 


מִנְשָׁר מֵאֶרֶץ

אִם כֹּל הַיֵּשׁ

הֵחֵל כִּנְקֻדָּה חַסְרַת מֵמַד בָּרִיק

וּבְעַרְבּוֹ שֶׁל יוֹם

מִמְּקוֹמִי אֶקְרָא 'מַפָּץ גָּדוֹל'

אִם "יְהִי אוֹר"

אוֹ שֵׁם אַחֵר לְרֹאשׁ הַהַתְחָלוֹת.

הֵן אַחֲרֵי כֵן בִּיקוּם שֶׁאַךְ נָבַט

אֲפִלּוּ אֱלֹהִים –

לִקְלֹט נִיצוֹץ כּוֹכָב בִּזְמַן שֶׁל מְהִירוּת הָאוֹר

צָרִיךְ הָיָה מִקּוּם

שֶׁל אֹרֶךְ, רֹחַב, גֹּבַהּ, סַבְלָנוּת

אֶלָּא אִם בְּצַלְמִי שֶׁלִי מְלוֹא עוֹלָמִים כְּבוֹדוֹ.

 

הֲרֵינִי עַצְמָאִי

דּוֹרֵךְ אֶת חֵץ הַתּוֹדָעָה

אַחַת הִיא לִי מֶרְחָב וּזְמַן, סוֹרְגַי בְּסֹהַר דּוֹר.

אִם כְּאָדָם, תּוֹצָר בְּרֵרָה טִבְעִית

מַחְשְׁבוֹתַי תּוֹצָא שְׁקִילוּת

תִּכְנוּן מֻרְגָּל שֶׁל צַיָּדִים קְדוּמִים

אוֹ, מֵעָפָר נוֹצַקְתִּי רַךְ וּמַלְאָכִים שָׁרוּ אָמֵן.

אֵל שֶׁבְּרָאָנִי אִישׁ,

הוֹלַדְתִּיו לִי כָּל-רוֹאֶה

שְׁבָטִים וַאֲרָצוֹת, פְּנֵי עֲתִידִים, מִשְׁלֵי עָבָר.

 

לִי הַמֵּמַד הַחֲמִישִׁי.

גַּם הֲזָיָה טְרוּפַת לֵילִי בּוֹרֵאת שְׁלַל יְקוּמִים

בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּרְחוּמָה

אוֹ בְּהֶסַּח הַדַּעַת.

דִּמְיוֹן הִנּוֹ מַמָּשׁ,

צְאוּ וְשִׁקְלוּ, סִפְרוּ בְּמַכְפֵּלוֹת:

גָּלַקְסְיוֹת שֶׁל הֹלֶם לֵב, עֵינֵי אֶפְשָׁרֻיּוֹת,

אִי-וַדָּאוּת, סוֹפִים צְפוּיִים,

מִלִּים כָּל- יְכוֹלוֹת,

עַל-אוֹר, אַל-זְמַן וְרַב-מָחָר בְּמֶרְחַבאֵל מוֹחִי.

 

וְעִם כָּל זֹאת, כִּמְעַט דִּמְעָה

בִּנְשֹׁר זַהֲרוּרִים לִצְחֹק עַל עוֹר חֵיקֵךְ – שָׁמַיִם לְיָחִיד.

הוֹוֶה. אֵי-כָּאן. פְּלָנֶטָה אֶרֶץ.


שׂרֵפה

מקבץ שירים המוקדשים ללוחמים באש

מרחוק

1.

מֵהָעֵמֶק -

מָקוֹם שֶׁמַּבִּיט מֵרָחוֹק

הֶהָרִים מֻצְלָלִים קַלעָדִין

מְלֻטָּף וְקָרִיר

כְּתֹנֶת תְּכוּלָה עַל קִמּוּר מְרַחֵף

 

שָׁם

עָשָׁן קַל

עוֹלֶה מִסְתַּלְסֵל

נִמְתַּח מַעֲרָבָה וְשׁוּב נֶעֱרַם

מָסָךְ עָבאָפֹר מִזְדַּחֵל לְהַסְתִּיר

וְעוֹד מִתְעַלֶּה - מִתְחָרֶה בָּעָנָן

הַר מִתְעַטֵּף

 

הֶאֲמַרְתֶּם אֵין הַר לָנוּ עוֹד

מָה בְּתוֹךְ הֶעָשָׁן?

איש ואֵשׁ

2.

הָהָר

הוּא מְחוֹל אִילָנוֹת

אַיָּל וְיַחְמוּר נִשְׁמָתוֹ

מַרְבַּץ מַחֲטֵי אֳרָנִים צֵל חֵיקוֹ

תּוֹךְ חֹרֶשׁ, צָבוֹעַ חֶבְיוֹן עֲצַבָּיו

מִשְׁנָתוֹ עוֹרְבָנִי מִצְטַחֵק

צַמָּרוֹת לְטַפֵּס בַּמִּדְרוֹן

וְלִגְלֹשׁ

 

שׁוּלֵי יַעַר, עֲדַת דַּרְדָּרִים

צָהֹב-חוּם חַמִּים

שְׁנֵי חֲלוּצֵי אַלּוֹנִים וְעֻזְרָד קוֹצָנִי

דִּרְדּוּר אֶבֶן

רִשְׁרוּשׁ בַּיָּבֵשׁ

 

הַקְשֵׁב!

אִישׁ הוֹלֵךְ, עִמּוֹ אֵשׁ.


תבערה

3.

אָז

נִיצוֹץ

בְּלָשׁוֹן מִזְדַּחֶלֶת

זִיקִים מְכַתְּרִים אֶת הָאֶבֶן

חַגְבֵי לְהָבִים מְנַתְּרִים

פַּעֲמֵי זִנּוּקָם נוֹחֲתִים מֵהָאוּר

לְקַמֵּט בָּיָבֵשׁ, לְהַשְׁחִיר מִדְרָךְ-אֵשׁ

רוּחַ פֶּרַע מֵפִיחַ לַפִּיד לַצַּמֶּרֶת, צוֹרֵחַ

שְׂרֵפָה!

 

פַּח עָשֵׁן

זְעָקָה בְּפִתְאֹם לֶהָבָה

מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, רִצְפַּת אֵשׁ תְּרַחֵף בַּת אַיָּה

הֶעָשָׁן עַל שְׁמֵי-קַיִץ, צִיַּת-צָהֳרַיִם

מֵרוּחַ מִזְרָח תְּלַהֵט תַּבְעֵרָה

 

רֶמֶץ עוֹבֵר בַּמְּאַסֵּף

מִתְנַשֵּׁף עַד הָאֵפֶר

פְּתִיתֵי עַל בָּכוּת, אַשְׁכָּבָה – לֹא כָּבָה

הַר צַמֶּרֶת עָשָׁן

רָץ הָרוּחַ, מַפָּל הַסְּלָעִים מְפֻיָּח

עַל הַשְּׁבִיל

עַצְמוֹת תַּן מַלְבִּינוֹת בַּאֲפֹר הַבָּהִיר

 

לֹא בָּאֵשׁ הַצְּבָאוֹת

אֵין יָרֹק בַּדְּמָמָה הַדַּקָּה


מבעיר היערות

4.

מַבְעִיר הַיְּעָרוֹת מַשְׁחִיר עֵין אַהֲבָתוֹ

אֶגְרוֹף חָרוּךְ מֵאֵין-אוֹן יְרֵכָיו

מַבְעִיר הַיְּעָרוֹת שׂוֹנֵא אֶת הַשּׁוֹגֶה

וְהַשּׁוֹנֶה בַּנְּבִיאִים הַהֵם

צְבָא צִפּוֹרִים מֵתוֹת חוֹנֶה בְּיִסּוּרָיו

שׁוֹתֵל אֵשׁ

וְעִזִּים שְׁחֹרוֹת מְלַחֲכוֹת בְּמִשְׁכָּבוֹ.

 

אָחִיו קוֹרֵא: אָרוּר

אָרוּר בָּא בְּאָשָׁם בַּחֹשֶׁךְ

לְעֵת צֵאת הַלְּבָנָה יֻצְּתוּ חֲלוֹמוֹתֶיךָ

בְּלַפִּיד צֵאתְךָ וּבוֹאֲךָ כַּפֶּצַע הַמֻּשְׁחָר.

הָעֵד רָאָה דְּגָלִים

רָאָה פֶּרֶא הָמוֹן

רָאָה בְּאַחֲרוֹנֵי בִּכְיוֹ אוּדִים שָׁבִים

בֵּין גֶּחָלִים, שָׁר עִם הַיְּלָדִים

בְּתַיִל מִתְלַהֵב.

 

זִיקִים בְּפֶתַח בֵּית אִמּוֹ – אֵין חֲשֵׁכָה

אֵין חֲשֵׁכָה בָּרֶמֶץ לְהַסְתִּיר נָקָם

אֵין חֹרֶשׁ לְהָכִיל מִשְׁמֹרֶת

נְעוּרָיו בַּנִּרְדָּפִים.

דִּמְעוֹת עָשָׁן מָרִיר – כִּלְאוֹ

נִבְחַר לַאֲסוֹנוֹ

מַבְעִיר הַיְּעָרוֹת חַי וְנֶחְנַק

נֶחְנַק וָחַי עִמְּךָ – עַד אֵין מֵשִׁיב נַפְשׁוֹ

 

מות שמורת הזיכרון

5.

לֹא אוּכַל לָשׁוּב

לִדְרֹך עִקְבוֹת הַנְּעוּרִים

שֶׁלָּהּ, שֶׁלִּי, בַּשְּׁבִיל הַכַּרְמֶלִי

לְצַד הַכְּבִישׁ

מִטְבָּע כְּתֵפֶיהָ עַל מַצָּע מַחֲטֵי הָאֹרֶן

נִמְחָה בְּזַעֲקַת:

"אֲנַחְנוּ בּוֹעֲרִים".

 

זִכְרוֹן דְּבַר אֲהָבִים שָׂרַד שֵׂעָר מַכְסִיף וּבְלוֹת

צָמַח שָׁלֵם מִמַּרְגְּלוֹת טְרָשִׁים

גַּם אַחַר אֵשׁ וְזַרְנוּקֵי כִּבּוּי

עָלָה תָּמִים וּמְחֻיָּךְ כְּאָרְנִיוֹת שֶׁל חֹרֶף.

עַתָּה

גּוֹלֶשֶׁת רוּחַ מִזְרָחִית

שׁוֹתֶלֶת יַעַר גַּחֲלֵי מֵתִים

שָׁרְשֵׁי אוּדִים שְׁחֹרִים וַעֲשֵׁנִים

הַיּוֹם

נֶחְתַּךְ דְּבַר מָוֶת פֶּרֶא

בֵּין סְלָעִים מְפֻיָּחִים

 

זֶה מוֹת שְׁמוּרַת הַזִּכָּרוֹן

חֻרְשָׁה פְּרָטִית

שֶׁנִּלְכְּדָה

 


חדש

6.

אַחַר הָאֵשׁ בָּא הַמָּטָר

אַחַר הַמַּיִם שׁוּב חַיִּים יִכּוֹנוּ

 

הַנְּבִיטָה אֲשֶׁר בָּאֵפֶר

תִּתְנַתֵּק מִזִּכרוֹנוֹת אוּדַי הַפְּרִי

דִּבְרֵי יְמֵי הַצַּעַר הַיָּשָׁן חוֹלְפִים

לְעֵת פְּקִיעַת הַנִּצָּנִים

הַמְתֵּן -

מַרְבָד מַחֲטֵי הָאֹרֶן לֹא יָשׁוּב

וּבְנֵי-בָּנֶיךָ נוֹף אַחֵר לָהֶם

גַּם אִם שָׁכְבוּ אֶת הָאִשָּׁה בַּדֶּשֶׁא

לֹא יִרְאוּ אֶת הַמַּשְׁחִיר תַּחְתָּיו

 

אֲנִי כּוֹתֵב אֶת דְּבַר הַשָּׁרָשִׁים

בְּטֶרֶם הַפְּרִיחָה

שֶׁלֹּא אֶרְאֶה

 

 

המקבץ נערך והושלם לאחר השרפה הגדולה בכרמל.


מבט מלמטה

הָאִינְטֵרֶס הַצִּפּוֹרִי הוּא

בֵּית הַסֵּפֶר לִרְכִיבָה עַל חֲלוֹמוֹת.

אֲנִי מַבִּיט מִלְּמָטָּה

וְרוֹאֶה אֵיךְ הַכָּחֹל נִגְזַר פַּסִים

פַּסִים שֶׁל נוֹדְדִים מִתּוֹךְ עָנָן

אֶל עֲתִידוֹ הָרַךְ.

אַךְ הָעִנְיָן הָאֱנוֹשִׁי הוּא

לְדַבֵּר עַל הֶחָזוֹן תָּמִיד בִּלְשׁוֹן עָבָר

לְהִתְמַצֵּא בֵּין עַמּוּדֵי חַשְׁמַל

אוֹ הִזְדַּקְּרוּת שֶׁל מִמְסְרֵי אַלְחוּט.

הַכֹּל נִשְׁלַח

בְּתֶדֶר הַנְּבוּאָה אַךְ מִתְאַפֵּס

לְדִבּוּרִים חָסְרֵי מָעוֹף כְּדֵי לָנוּחַ

עַל חֻדָּן שֶׁל מֻסְכָּמוֹת.

 

נוּ טוֹב...

בַּסּוֹף מַגִּיעַ זְמַן בּוֹ גַּם צִפּוֹר

זְקוּקָה לְכֶבֶל טֶלֶפוֹן אוֹ לְאַנְטֶנָּה

כְּדֵי לִישֹׁן בַּעֲמִידָה

 


משוררים מהעיר

מְשׁוֹרְרִים מֵהָעִיר מַגִּיעִים בִּמְכוֹנִית נְמוּכָה

פּוֹתְחִים אֶת הַדֶּלֶת עִם רֵיחַ יְבוּא,

אֲוִיר מְטֹהָר תָּלוּי מִמַּרְאַת הַשִּׁמְשָׁה.

דּוֹרְכִים חוּץ בְּגִשּׁוּשׁ וְחוֹזְרִים לְהַבִּיט לְאָחוֹר

אַה... הֵיכָן? מַתָּנוֹת עֲטוּפוֹת בִּנְיָר

וְגַם הַשַּׂקִּית -

מְכַל אַשְׁפָּתוֹת לְשָׁעָה

זֶבֶל מַסָּע וּקְנִיּוֹת בְּהוּלוֹת מִשּׁוּלֵי הַדְּרָכִים.

 

מְשׁוֹרְרִים מֵהָעִיר מְנַסִּים לִנְשֹׁם, זֶה קָשֶׁה

בְּלִי כָּרָגִיל.

שׁוֹאֲלִים בְּקוֹל רָם מִדַּי

מָתַי מַבְשִׁילוֹת תְּאֵנִים?

מִצְחָם מְטַפְטֵף תּוֹדוֹת, מִצְטַנֵּן

לְמַרְאֶה תָּוִיּוֹת מֻכָּרוֹת וְקֻבִּיּוֹת קֶרַח.

מְחַשְּׁבִים אֶת זְמַן הַנְּסִיעָה,

מַפְחִיתִים הַפְסָקָה, נִזְכָּרִים שֶׁעָצְרוּ לְתִדְלוּק;

עַכְשָׁו: לְגַבֵּי סִפְרָם הָאַחֲרוֹן.

 

אַחַר-כָּךְ מְדַבְּרִים בִּמְהִירוּת

לְהַשִּׂיג אֶת הַשֶּׁקֶט וְעוֹד

וְעוֹד "לֹא הֱיִיתֶם צְרִיכִים",

כִּוּוּנֵי אֲוִיר וּשְׁתִיקָה;

גַּם שׁוֹאֲלִים אִם הַגְּבוּל רָחוֹק

וְ"סְלִיחָה – אֶה... הַשֵּׁרוּתִים?"

 

דָּנִים בַּחִנּוּךְ וּבָעֶרֶב, מְאֻחָר

מְגַלִּים הַמְּשׁוֹרְרִים מֵהָעִיר שֶׁאֶפְשָׁר

לִלְכֹּד מִלָּה מְקוֹמִית לַאֲהָבִים

בֶּחָצֵר אֲחוֹרִית.

פִּתְאוֹם זֶה אוֹתוֹ דָּבָר, וְהִיא - פְּרָט לָרֶקַע -

בּוֹהָה בִּמְבוּכָה רְגִילָה בְּדִיּוּק כְּשֶׁמַּחְשִׁיךְ,

וְ"תָבוֹאוּ תָּמִיד"...

כְּשֶׁכְּדַאי לְנַסּוֹת בְּתַחְבִּיר,

כְּשֶׁעָגוּם יָכוֹל לִהְיוֹת כּוֹכָב

אוֹ גַּחְלִילִית – לֹא כְּמוֹ בַּבַּיִת.

 

בְּשִׁקְלוּל חָטוּף, כִּמְעַט כָּל אֶחָד

מֵהָעִיר, הוּא מְשׁוֹרֵר מֵהָעִיר.

כְּלוֹמַר: בִּנְסִבּוֹת תּוֹאֲמוֹת לְרֵיחַ אֶצְבְּעוֹתָיו

אַחֲרֵי שֶׁקָּטַף לִימוֹנִים מֵהָעֵץ – בְּעַצְמוֹ.


 

בִּצְעָקָה

כְּשֶׁלֹּא רוֹאִים -

בְּאֹפֶן מְחֻשָּׁב, בִּזְמַן פְּרָטִי

אֲנִי יוֹרֵק עַל "הַיָּרֹק"

עַל הַמִּבְצָע וְהַמּוּתָג

עִם הַכְּרָזָה שֶׁל יַצְאָנִית הַמַּצְלֵמוֹת

שֶׁבַּמּוֹרָד הַמְּתֻקְשָׁר אֶל הַכִּנֶּרֶת

בְּדַרְכִּי הַבַּיְתָה

לְאַוְרֵר מַדְּפֵי נְשִׁיקוֹתַי

 

אֶפְשָׁר לִצְעֹק עֶלְבּוֹן

הֵיכָן שֶׁהַשְּׁכֵנִים אֵינָם שׁוֹמְעִים.

כָּל חַמְדָנֵי הַקַּנְיוֹנִים

בָּאִים לִטְבֹּל בַּנְּחָלִים, לִמְהֹל

חֹמֶץ מִילוֹת זֵעָה לוֹעֲזִיּוֹת

מָסוֹף לְסוֹף עוֹנַת אֶתְנָן וְסַרְסוּרָיו

לְאַשְׁפָּתוֹת הַקַּנְיָנִים בְּחַג אַהֲבַת הַחֲנֻיּוֹת

 

עִמְדוּ בַּתּוֹר!

הַמַּצְלֵמוֹת סְמוּיוֹת

הָעֲקָרוּת גְּלוּיָה

בַּבַּקָּרָה קוֹרֵס תִּעוּד הַמֶּחְטָפִים

עוֹד אֶצְבָּעוֹת

עוֹד תְּמָנוּנִים מִתַּחַת פְּנֵי הַיָּם, הָרְחוֹב

הָרִיר עַל הַשְּׂפָתוֹן כְּפֶצַע

 

נוֹשְׂאֵי כַּרְטִיס מַגְנֵטִי

מוּל הָהָר, מוּל מַעֲלֶה אֱנוֹשׁ

מוּל פֶּרַח, פְּרִי וְשִּׁיר

בָּאִים בְּהֵד תְּרוּעַת הַסֶּלוּלָרִיִּים

בֵּין מַצֵּבוֹת הַזִּכָּרוֹן

בְּחִתּוּלִים צוֹאִים, בְּשַׂקִּיּוֹת כְּבֵדוֹת מֵרִיק

 

מַה שֶׁנּוֹתָר בִּי – כֹּה מְעַט מִכְּלָל קְלִפַּת הַשּׁוּם

חוֹסֵם דִּמּוּם לַנְּשָׁרִים – לַנִּשְׁאָרִים –

חוֹבֵשׁ אֶת זִנּוּקֵי הַצְּבִי, אֶת אֲהָבוֹת הַנְּעוּרִים

בִּצְעָקָה

מַנִּיחַ כָּאן. בְּאַחְרָיוּת.

 


מדרגות לשמים

הָרֶגֶל הִיא אֵם לַמִּשְׁעוֹל,

סוּסָה אֵם לַשְּׁבִיל.

עֲגָלָה אֵם הַדֶּרֶךְ,

אָנוּ הַהוֹלְכִים.

 

לָדַעַת הוּא נֶשֶׁק.

גֶּרִילָה גּוֹרֶסֶת –

הַנֶּשֶׁק הוּא דַּעַת,

הַקִּיר מַדְרֵגוֹת לַשָּׁמַיִם.

 

אִמִּי הַדְּרָכִים עֲזוּבוֹת,

אֵין דֶּלֶת לַבַּיִת.

אִמִּי

הַקִּירוֹת –

מוּל עֵינַי רַק חֹרֵי כַּדּוּרִים.

 

 

 

"מדרגות לשמים",

כינוי לקירות אליהם נורו המוצאים להורג בידי אנרכיסטים בעת מלחמת האזרחים בספרד.


רות, נעבור

הָלוֹךְ בַּשָּׂדוֹת עִם רוּת, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים

בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים

בֵּית לֶחֶם

יָרוּ.

בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה רוּת תְּגַל מַרְגְּלֹתָי וַתִּשְׁכָּב.

הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ בִי.

יָרוּ.

רוּת!   אַל-תִּוָּדְעִי לָאִישׁ רוּת.   שִׁכְבִי וְלֹא יִפְגְּעוּ-בָךְ.

יָרוּ.

וַתֵּהֹם כָּל-הָעִיר רוּת.   עֲלֵינוּ, בְּיוֹם קְנוֹתֵנוּ הַשָּׂדֶה

כִּי אֵין זוּלָתֵנוּ לִגְאוֹל.

אָמְרוּ:

"הַבַּיִת מְעָט רוּת, הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת-הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ.

הַמְתֵּן ...

יָרוּ - רוּת עֲבֹר.

וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל: לֹא אוּכַל לִגְאֹל לִי פֶּן-אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי -

רוּת עֲבֹר".

עֹבֵד הוֹלִיד אֶת-יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת-דָּוִד, אֶת הַמֵּתִים וְאֶת הַחַיִּים -

רוּת נַעֲבֹר, הַיְשֵׁר סוֹף.

כִּי אֵין זוּלָתֵנוּ לִגְאוֹל.

יְרוּשָׁלֵם

עֵדִים אַתֶּם!


כנסו כנסו

עַכְשָׁו, נִתְלֶה בָּאֲתָרִים גַּם פֵּרוּרִים שֶׁל שְׁאֵלוֹת

שֶׁנִּתְקָעוֹת

כַּמָּה זְמַן הַכְּבִיסָה תְּלוּיָה לְהִתְיַבֵּשׁ?

הַצֶּבַע הַכָּחֹל דּוֹהֶה ----

 

נוּ אָז כָּנְסוּ כָּנְסוּ, מֵהַמָּקוֹם שֶׁבְּסוֹף הַחַד-סִטְרִי

כֻּלָּם כָּאן זִכְרוֹנוֹת

וְיֵשׁ גִּבּוּי.

 

צָרִיךְ תְּשׁוּבוֹת – נֶטוֹ – כְּמוֹ חֲגוֹרָה לְמִכְנָסַיִם,

כַּף יָד לַחָה,

הַיְּרָקוֹת בַּשּׁוּק – דְּבָרִים בְּרוּרִים.

לָכֵן יֵשׁ מַצֵּבוֹת לַנִּפְטָרִים

שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ אֶל הַפָּשׁוּט

אֲתָר עָלְמִין פָּרוּץ.

 

מַצְחִיק לִי: בְּאוֹתוֹ לֵיל מַצֵּבוֹת

נִסִּיתִי לְקַיֵּם שִׁגְרַת אוֹהֵב.

תִּקְווֹת, תִּקְווֹת,

מִי חַי? - אִם לֹא הָיִינוּ נִכְנָסִים -

גַּם זוֹ מִין שְׁאֵלָה בָּרֶוַח שֶׁבֵּינִי לְבֵין הִשְׁתַּקְּפוּתִי

אֲפִלּוּ שֶׁהָיָה כָּתוּב שָׁם

עַל הָאֶבֶן: "פ'נ יוֹם-טוֹב יְשׁוּעוֹת"

וְ"תנצב'ה" – תְּשׁוּבָה חַדָּה מְאֹד – כּוֹלֵל הַתַּאֲרִיךְ.

 

כְּמוֹ תָּמִיד, הַחֵלֶק הַיָּרֹק שֶׁל הַדִּבּוּר

נִשְׁאַר שֶׁלִי בִּלְבַד, שִׁנַּיִם תּוֹתָבוֹת,

רֶגֶל מִפְּלַסְטִיק לְנַהַג מוֹנִית נָכֶה מֵחֵיל הַיָּם

– פְּרָטִי, כָּזֶה כְּאִלּוּ ...

 

אֲבָל כְּתִיבָה?!

מְלֵאָה חֶלְקֵי שְׁקָרִים, כְּפוּלַת מַשְׁמָעֻיּוֹת.

כַּיּוֹם צָרִיךְ לָדַעַת לְשַׁקֵּר בְּחֵן בְּאוֹדְיוֹ-וִיזוּאָלִית

וּלְהַעֲלוֹת לָרֶשֶׁת,

יִהְיוּ הַרְבֵּה "כְּנִיסוֹת".


 

שיר בפרוזה

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כֵּיצַד כְּמוֹ כִּשּׁוּף בְּפִנַּת הַמִּטְבָּח מֵעַל הַנִּירוֹסְטָה מָקוֹם בּוֹ חוֹתְכִים עַל הַקֶּרֶשׁ סָלָט אוֹ פְּרוּסוֹת לְכָרִיךְ עִם חֲצִי אֲבוֹקָדוֹ לִימוֹן וְסָלָט צְנוֹנִיוֹת דַּוְקָא שָׁם וְתָמִיד בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה נִזְכָּרִים לִי דְּבָרִים שֶׁשָּׁכַחְתִּי מִתּוֹךְ נְעוּרַי אֲנָשִׁים שֶׁלִּפְנֵי חֲמִשִּׁים שְׁנוֹת חַיִּים וְיוֹתֵר נְעָרוֹת שֶׁחָמַדְתִּי מִזְּמַן עַל הַחוֹף שֶׁהָיָה אָז נָקִי מְרֻפָּד בִּצְדָפִים רְטֻבִּים עִם תְּנוּעָה וְרִשְׁרוּשׁ שֶׁל גַּלִּים הַהוֹלְכִים בְּלִי הֶפְסֵק וְחוֹזְרִים אֶל הַסֶּלַע חִיּוּךְ מְלַטֵּף אֶת כְּתֵפַי הַקְדָּמָה לַמָּקוֹם בּוֹ מִסְתּוֹר וּצְלָלִים מַטְעִימִים נְשִׁיקָה חֲטוּפָה כָּךְ הָיָה וְשָׁכַחְתִּי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ בּוֹרְחִים הָרְגָעִים הַיָּפִים וּלְאָן הֵם תּוֹעִים עִם הַזֵּכֶר הָרַךְ שֶׁוַּדַּאי נֶעֱרַם בְּפִנָּה כָּלְשֶׁהִי בְּמָקוֹם שֶׁחַיִּים אֵרוּעִים בְּלִי לַחְדֹּל זְמַן הַרְבֵּה כְּמַחֲזוֹר הַחַיִּים שֶׁל כּוֹכָב מִתּוֹכוֹ מִסְתַּלְסֵל פַּס שֶׁל אוֹר הַנְצָחָה חוֹר תּוֹלַעַת בָּרִיק וּמִשָּׁם וּבְאֹפֶן מֻפְלָא מִתְחַבֵּר לְפִנַּת הַמִּטְבָּח בְּבֵיתִי עַל סְתָם קֶרֶשׁ חִתּוּךְ הֶעָטוּר זִכְרוֹנוֹת מִשֶּׁלִּי זִכְרוֹנוֹת פְּרָטִיִים שֶׁאֶפְשָׁר לְמַסְגֵּר וְלִתְלוֹת עַל הַקִּיר וְיוֹתֵר לֹא לִשְׁכֹּחַ יוֹתֵר לֹא לִשְׁכֹּחַ כָּל עוֹד אֲנִי חַי וּמַשְׁקִיף לֶאֱסֹף רְגָעִים נוֹשָׁנִים

המגנט

אֲנִי אַמְצִיא מַגְנֵט עֲנָק נִגְרָר גָּבוֹהַּ מְמֻנָּף מֵעַל גִּדְרוֹת בַּזֶּלֶת שֶׁנָּפְלוּ מֵעַל גִּבְעוֹת תַּצְפִּית בְּשִׁטְחֵי אֵשׁ מֵעַל דְּיוּנוֹת רְמוּסוֹת מֵעַל אַרְצִי הַחֲרוּשָׁה פִּגְזֵי תּוֹתָח וּמַרְגֵּמָה אוֹסֵף אֵת הַבַּרְזֶל מִבֵּין אַבְנֵי שְׂדוֹת-קְרָב וְאִמּוּנִים מֵהַרְרֵי הַמַּחְצָבָה עוֹד אֲנַפֶּה נְחֹשֶׁת תַּרְמִילִים פְּזוּרָה וּסְתָם קְלִיעִים שֶׁנִּמְעֲכוּ עַל הַסְּלָעִים אוֹ שֶׁפָּגְעוּ כְּדֵי לְסַיֵּם חַיִּים וְנִשְׁמְטוּ לַחוּץ אֵת הַשָּׁלָל אֶמְכֹּר לַאֲצוּלַת הַמִּגְדָּלִים אוֹ לְשָׂרֵי הַמְּבוּכָה לְמַפְלִיגֵי יַכְטוֹת צְחוֹרוֹת לְקַנְיָנֵי מִשְׁפַּחַת הַשָּׁלָל לְאוֹהֲבֵי מוּתָג אַרְצוֹת הַבֶּהָלָה מַאֲכִילֵי שְׁחָפִים בִּסְחִי תַּעֲשִׂיּוֹת אַנְשֵׁי שְׁטָר וְחוֹזֶה מְחֻשָּׁבִים וּמְעֻדְכָּנִים אָז אֲחַלֵּק כְּסָפִים לִנְעָרוֹת יָפוֹת וּקְצָת יוֹתֵר לִנְעָרוֹת יָפוֹת פָּחוֹת לַמְּשׁוֹרְרוֹת שֶׁאוֹהֲבוֹת שִׁירָה וּנְעָרִים מְשׁוֹרֲרִים שֶׁאוֹהֲבִים אוֹתָן לָאִמָּהוֹת הַדּוֹחֲפוֹת עֶגְלוֹת תִּינוֹק מְשֻׁמָּשׁוֹת בְּיַד שְׁנִיָּה הַמְנִיקוֹת בְּגַן הָעִיר וְעַל כֻּלָּם אַפְקִיד אַנְשֵׁי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל מְצֻיָּדִים לְהִשָּׁמֵר מֵרַע תָּמִיד לְהִשָּׁמֵר מֵרַע.


רומן מקומי

"סבא מת בתום החלומות", אמרתי, "ככה הם כולם מתים, לא?"

"רומן רוסי", מאיר שלו

כְּמוֹ לָמוּת אַחַר-כָּךְ, מוּל הָרוּחַ

בְּתֹם הַחֲלוֹמוֹת הַמַּמְרִיאִים כְּלַהֲקֵי

עוֹרְבִים-יוֹנִים, לִמְצֹא מָנוֹחַ

לְרַגְלָם, בִּשְׂדוֹת קִבְרֵי צַדִּיק-תַּמִּים-בְּדוֹרוֹתָיו

- תְּחוּם הַמּוֹשָׁב שֶׁל אֲרָרָט גָּבוֹהַּ לַמְּנוֹחִים.

 

עַתָּה טוֹעֵן אֱמֶת,

אוֹחֵז עָנָף הַזַּיִת בְּיָדוֹ כִּי הַתֵּבָה

תַּחְתָּיו, קְרָשֶׁיהָ בּוֹעֲרִים.

הֵן כֶּרֶם לֹא נָטַע, שָׁלֵו, עַל סֵפֶר

מִתְרַחֵק, שׁוּב מִתְרַחֵק מִיְּבוּל חִטַּת הַלֶּחֶם,

לָשֵׂאת דְּבָרִים אֶל סַבְיוֹנִים פּוֹרְחִים וְשָׁוְא.

 

מוֹרִי, צַפֵּה עִמִּי לְעֵת בָּצִיר –

אֶפְשָׁר גַּם לְנַקֵּד אֶת תֹּם הַחֲלוֹמוֹת

עַל חֲבִילוֹת שֶׁל קַשׁ כְּמוֹ אוֹתִיּוֹת מְרֻבָּעוֹת.

אֶפְשָׁר תְּמִימוּת נִרְקֶמֶת בְּחוּטִים צִבְעוֹנִיִּים

עַל בֶּגֶד וְעַל חַג; יַרְדֵּן, מִדְבָּר וַיָם.

לָשׁוּב וּלְהַכְנִיף מוֹרֶשֶׁת לִצְעָדִים,

דְּמָמוֹת לִפְרִי, לְלֶחֶם וְחָלָב שִׁגְרָתִיִּים.

 

אֶפְשָׁר לִשְׁרֹק בֵּין הַשְּׂפָתַיִם חֲרִישִׁית

נִגּוּן רוּסִי אוֹ זֶמֶר חֲסִידִי,

אֲפִלּוּ עַכְשָׁוִי – וּלְהוֹלִיד דּוֹרוֹת לַמַּבִּיטִים

מִפְּאַת שָׂדֶה אֶל קֶשֶׁת בֶּעָנָן.


אביב ירושלמי

לדוד אדלר

שִׁירִים שֶׁלֹּא רָשַׁמְתִּי

אָבְדוּ בַּעֲצִימַת עֵינַיִם,

נָשְׁרוּ לְפַעַר בֵּין חֲלוֹם לְנַעַלֵי הַבַּיִת

בִּמְיֻחָד בְּמַרְס הַמְּשֻׁגָּע.

כֵּן. יֵשׁ לִרְשֹׁם: הָרִיעוּ לָאָבִיב!

בְּמַעֲלֵה הַמִּדְרוֹנוֹת הוּא רַק מָתַי

וְלֹא הֵיכָן.

קַוֵּי הַגֹּבַהּ צוֹנְנִים בְּרֹאשׁ מִתְלוֹל

מְאַחֲרִים לִמְסַלְסֵל לְמַטָּה נָחוּ

עַל כִּתְמֶי הַשֶּׁמֶשׁ

כְּרִקְמַת כִּפָּה בּוּכָרִית -

כֶּנֶס כַּפְתּוֹרֵי פְּרָחִים.

 

הַיּוֹם הָרְחוֹב בִּירוּשָׁלַיִם מְפֻתָּל בַּאֲבִיבוֹ

וּמִסְתַּבֵּךְ קַלּוֹת

נוֹשֵׁךְ סִפֵּי שְׁכוּנוֹת שְׁכֵנוֹת

שֶׁכָּל אַחַת כְּלוּלָה כִּבְשַׂר עֵנָב

עוֹטָה זַגִּים דַּקִּים שֶׁל רֵיחַ תַּבְשִׁילִים שׁוֹנֶה.

לְכָל כַּלָּה נִגּוּן עֵדָה

וְהַחוֹצִים חָצֵר, חוֹדְרִים חַדְרֵי רִגּוּשׁ,

קְרוּמֵי לִבָּהּ.

 

אֹטֶם בִּנְיָן חָדָשׁ וְזָר

מַבִּיט לְתוֹךְ עֵינֵי עַצְמוֹ

מַסְתִּיר אֵת הַיִּחוּד,

עוֹרְקֵי הַגְּבוּל הַמְּחוּקִים

לֹא מְחַכִּים

לְלִירִיקַת וְרִידִים שֶׁל סִמְטָאוֹת.

 

קָשׁוֹת הָאֲבָנִים שֶׁל תְּצוּרַת וְרָדִים

וּמַרְצָפוֹת מֵאֶבֶן דִּיר-יַאסִין

שֶׁטּוּחוֹת, שֶׁטּוּחוֹת שְׁבוּרוֹת.

אַף פַּעַם לֹא תִּרְאֶה

עַד לְחַוָּר הַמַּעְיָנוֹת

אֶל טִפְטוּפֵי הַשִּׁיר הַמְּהַלֵּךְ לְאַט.

 

 

 

 

כתובת השילוח שהתגלתה בשנת 1880, היא כתובת בנקבת השילוח הכתובה באלפבית עברי עתיק, אשר מנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון שממזרח לעיר דוד, אל בריכת השילוח שבדרום-מערבהּ של עיר דוד בירושלים.

ממקורות אחרים אנו לומדים שהנקבה נחפרה ביוזמתו של חזקיהו מלך יהודה, בערך בשנת 703 לפני הספירה, כחלק ממערך ביצור ירושלים והכנה לתקיפת יהודה במצור בידי סנחריב מלך אשור. (ויקיפדיה).

הכתובת

דבר הניקבה וזה היה דבר הניקבה בעוד מניפים החוצבים את הגרזן איש אל רעהו ובעוד שלוש אמות להנקב נשמע קול איש קורא אל רעהו כי הָיְתָה זֶדָה בַּצּוּר מימין

ומשמאל ובְּיוֹם הַנְּקִיבָה היכו החוצבים איש לקראת רעהו, גרזן על גרזן וילכו המים מן המוצא אל הבריכה באלף ומאתיים אמות ומאה אמה היה גובה הצור על ראש החוצבים (נוסח מלא, כולל תוספת אִימוֹת קריאה, ניקוד מועט ושחזור מילים שנמחקו חלקית).

היה לי להוסיף משלי:

דבר הניקבה

עֲדַיִן אָנוּ מְנִיפֵי הַגַּרְזִנִּים

לִקְרֹא אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ

צוּר גָּבוֹהַּ עַל רֹאשֵׁנוּ

חֲשֵׁכָה

אַמּוֹת רַבּוֹת לְהִנָּקֵב

בְּסֶלַע יְהוּדָה

לִשְׁמֹעַ קוֹל דוֹבֵר מִמּוּל

מוֹנֶה שָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת

לְאוֹר הַנֵּר

וְעוֹד הוֹלְכִים לְמַטָּה

אֶל הָאוּר

כּוֹרִים מַכָּה מַכָּה

לְעֵת יוּנַף גַּרְזֶן עַל עוֹד גַּרְזֶן

אֶל יַחַד הַתְּרוּעָה

וְעוֹד הַהַר וְהַחוֹמָה

מֵעַל רֹאשׁ הַחוֹצְבִים

וּקְשִׁי הַלֵּב

בָּאֶבֶן הָעִוֶּרֶת

לְבוֹא הַמַּיִם אֶל שִׁילוֹחַ

עִיר מַלְכוּת

 

הֵן זֶה דְּבַר הַנִּקְבָּה

בְּהִתְרַגֵּשׁ מִפְגָּשׁ בַּחֲשֵׁיכָה

כִּי מִיָּמִין מִפְתָּח יֻבְקַע

וְגַם מִשְּׂמֹאל

אוּלַי הָיְתָה *זֶדָה בַּצּוּר

לָאוֹר

בְּיוֹם הַנְּקִיבָה

 

*זדה = מלה עברית שאינה מוכרת ממקורות אחרים, ככל הנראה סדק או בקע.


 

כוכבים מתים

"בכל שנייה נוצרים או מתים כ 3000 עד 10,000 כוכבים במרחבי היקום."

ד"ר מאיר ברק - מכון ויצמן למדע

אֲפִלּוּ כּוֹכָבִים מֵתִים.

בֲּאַחֲרִיתָם, עֵת קֵץ - שָׁם בְּמָקוֹם אֶחָד רָחוֹק

כּוֹכָב, לוּ גַם אוֹרוֹ כָּבָה

אִם אָנֹכִי אֵינִי יוֹדֵעַ - הָאֻמְנָם בִּשְׁמֵי חַיַּי אֵינֶנּוּ,

אוֹ אֵינוֹ בִּכְלָל?

 

אוֹרוֹ מִפַּעַם עוֹד נוֹדֵד אֵלַי בְּמֶּרְחָקִים יְקוּמִיִּים

זוֹרֵחַ לִי כְּכֹל כּוֹכָב אַף אִם חָצָה אַלְפֵי שְׁנוֹת אוֹר.

עֲדַיִן אַסְטְרוֹנוֹם יָכוֹל לִמְדוֹד אֶת טֶמְפֶּרָטוּרַת הַפָּנִים

- אֵיזוֹ אֶקְסְטְרָפּוֹלַצְיָה* נִּישָּׂאַה -

לִבְחוֹן אֶת מַעֲרַךְ הַיְסוֹדוֹת הַלּוֹהֲטִים בּוֹ כְּקַשְׁתוֹת שַלְהֶבֶת אַדִּירוֹת

בַּעֲבָרוֹ, בְּעוֹד לִבּוֹ לוֹחֵץ עָצְמַת גֵּאוּת קְרִינָה.

יָכוֹל הוּא לִהְיוֹת כּוֹכָב פּוֹעֵם, בְּקֶצֶב הַנִּמְדָד בְּחֶלְקִיקֵי שְׁנִיָּה

רַק מֵת הוּא וַאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ.

זוֹ עָרִיצוּת הַזְּמַן שֶׁבְּעֵינַי מוֹשֶׁלֶת, מְדַמָּה בָּבוּאָתוֹ

וְהוּא אֵינֶנּוּ עוֹד.

 

בְּמֶרְחַבזְמַן פְּרָטִי שֶׁלִּי עוֹד חַי - עוֹד חַי הוּא הַכּוֹכָב!

זְמַנּוֹ וּזְמַן הָאֲדָמָה עוֹד טֶרֶם נִפְגְּשׁוּ.

חָפְשִׁי אֲנִי לָדַעַת מַה חַיָּיו.

אולַי מָצְאוּ בּוֹ סִימָנִים שֶל חֹסֶר יַצִּיבוּת - זֶה יִתָּכֵן

אַךְ הוּא מֵאִיר לִי וְרוֹמֵז, כְּכָל כּוֹכָב שֶׁבְּחַיַּי, שֶׁבִּזְמַנִי.

אָדָם מַבִּיט בְּכוֹכָבָיו שֶׁכְּבָר נוֹלְדוּ לַעַיִן,

כּוֹכָבִים נִרְאִים.

 

צְאוּ וְהַבִּיטוּ בַּשָּמַיִם, רְאוּ אֶת הַנְּקוּדוֹת הַמְּאִירוֹת הַלָּלוּ

שֶכֵּן, כַּמָּה מֵהֶן כְּבָר סוֹבְבוֹת אֹפֶל עַל חֹשֶךְ,

קֹר בְּרֵאשִית

וְלֹא תֵדְעוּ,

כִּי בַּיָּמִים הַמְּעָטִים אֲשֶר קָצְבוּ לָכֶם חַיֵּיכֶם

חַי הוּא כָּל כּוֹכָב מֵאִיר.

כִּי בְּעֵינֵי בָּשָׂר, בִּזְמַן תֵּבֵל, אֵינְכֶם, וְלֹא תִהְיוּ

רוֹאִים בִּזְמַן אֱמֶת,

הֻלֶּדֶת שֶׁמֶש חֲדָשָׁה אוֹ קֹר הַמָּוֶת

הַחוֹבֵק לָנֵצַח כּוֹכָבִים מֵתִים.

 

* אֶקְסְטְרָפּוֹלַצְיָה - אומדן ערכו של משתנה, או של גודל מדיד, מחוץ לתחום הערכים בהם הוא     

נצפה או נתון.


בריכת המפל

בָּחֲלוֹמוֹת נִבְלַל מָה

שֶׁאֲנִי יָרֵא עִם מָה שֶׁאֲנִי אוֹהֵב;

יֵשׁ לְהַסְתִּיר אֶת הַפְּחָדִים

- זִקְנַת רַגְלַי הַמּוֹעֲדוֹת -

וְשׁוּב לִשְׁתוֹת, שׁוֹאֵב לַפֶּה עוֹד

מֵי בְּרֵכָה מוּצֶלֶת

בְּנַחַל בָּתְרָא

מִתַּחַת לַמַּפָּל הַמְּזַמֵּר.

 

לְכָל מַפָּל קוֹלוֹ שֶׁלּוֹ, צָפוּי

שֶׁאֵין לוֹ אוֹתִיּוֹת.

הָרְוָיָה חוֹנָה בְּסֶתֶר צֵל

סְבַךְ עֲרָבָה, הַרְדּוּף וְגֶפֶן;

בַּמְּצִיאוּת הַחֲלוּמָה

שְׁכִיבַת סְמִיכָה, קָרוֹב-קָרוֹב,

הַגּוּף שׁוֹגֵל אֶת הַבַּזֶּלֶת הַלַּחַה

וּפֶה שׁוֹקֵק עַל הַמַּרְעִיד,

נוֹתֵן בִּנְשִׁימָה, בְּעוֹד שְׂפָתַיִם

תּוֹבְעוֹת מַיִם לַצָּמֵא

טוֹבְלוֹת בָּאֲהָבִים.

 

יְרֵא פְּרֵדָה

לְאֵין בְּרֵכַת מַפָּל

נִבְעַת מִיֹּבֶשׁ מְכַרְסֵם;

אוּלַי אֵין לִי חֲלוֹם שְׁתִיָּה בְּנִשְׁמָתִי.

אוּלַי גּוּפִי קָשִׁישׁ –

לַצִמָּאוֹן נוֹלַד.

 

  להגדלה לחץ על לוח מודעות אינטרנטי


טופס כניסה


פרטי ספריה

ספריה ציבורית קצרין
ת.ד.7 קצרין 12900 רמת הגולן
טלפון: 04-6969668
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת
http://kazrin.library.org.il
מנהלת הספריה: נטלי קובל

שעות פעילות

א,ג9.00-12.00
א,ב,ג,ה16.00-19.00
ו9.00-12.00(מבוגרים)
דסגור

מי מחובר

יש לנו 42 אורחים מחוברים